חאג' נ' מעדניית תמר בע"מ

החלטה

1.לפני התנגדות לביצוע שטר, על סך 11,305 ₪, ובקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בנצרת. מס' תיק הוצל"פ 08-05795-10-1.

2.ביחס לסמכות המקומית המבקשת טוענת כי מקום מושבה בנצרת, השיק נשוא התיק ניתן בנצרת והצד השלישי לו ניתן השיק הינו באזור נצרת ולפיכך אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.

3.הבקשות הועברו לתגובת הזוכה, המתנגד להן. ביחס לסמכות המקומית טוען הזוכה כי השיק נמסר לו באזור עכו ולכן קיימת סמכות מקומית לבית משפט זה לאור תקנה 3(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי. בבקשת הביצוע מצוין כי הסמכות הינה לבית משפט זה שכן השיק נמסר בעכו.

4.ביחס לסמכות המקומית - השיק נשוא התיק הינו סחיר, לפיכך יכול היה המושך להניח כי יימסר לצד ג', מסירה זו הייתה לכאורה באזור שיפוטו של בית משפט זה. לכך אוסיף את ההלכה הנוהגת כיום ביחס לצמצום המקרים בהם מתקבלות טענות של חוסר סמכות עניינית, בשל המרחקים הקטנים בארצנו. במיוחד נכונים הדברים כשמדובר במחוזות סמוכים, אין המדובר בנסיעה ממושכת מנצרת לעכו. לפיכך הטענה ביחס להעדר סמכות מקומית לבית משפט זה נדחית.

5.באשר להתנגדות גופה, המבקשת מוכרת בשר ומנהלת אטליז. טוענת כי מסרה את השיק, יחד עם שיקים נוספים, לצד ג', מר רחמים שמכה, מדלתון בגין סחורה שאמור היה לספק למבקשת. משלא סופקה הסחורה בוטלה העסקה בהסכמת הצדדים וניתנה הוראת ביטול לשיקים, שהוחזרו למבקשת כולם למעט שיק זה, אותו אמר צד ג' שאינו מצליח לאתר. המבקשת הופתעה מנקיטת הליכי ההוצל"פ, היא אינה מכירה את הזוכה. לשיטתה מר רחמים יהא מוכן לתמוך בגרסתה, אף הוא לא נתן תמורה לזוכה.

6.המשיב טוען כי התצהיר התומך בהתנגדות סתמי, הטענות המועלות בתצהיר אינן נזכרות בהתנגדות. לא ברור מהו תפקידו של המצהיר והאם מוסמך לחתום בשם המבקשת. גם בתצהיר עצמו עולות טענות הגנה כלליות וסתמיות שדינן להדחות. המבקשת חברה שאמורה להיות מסודרת אך לא צורפו הזמנות וחשבוניות או העתקי השיקים האחרים, לא צויין גורלם. לאור הטענה שמר רחמים תומך בגרסתה היה מקום לצרף תצהירו. לו תינתן רשות להתגונן ראוי להתנותה בהפקדה לאור המדובר בחברה שככל הנראה נקלעה לקשיים כלכליים.

7.לאחר עיון בהתנגדות ובתגובה נחה דעתי כי ישנן טענות הגנה הראויות להתברר לגופן. אמנם ראוי היה כי הטענות יפורטו במלואן בהתנגדות ולא רק בתצהיר, אך משפורטו בתצהיר לא ניתן להתעלם מהן. המצהיר מצהיר מידיעתו האישית כבעלי המבקשת. המבקשת טוענת כי השיק נמסר לצד ג' כנגד סחורה שלא סופקה וכי העסקה בוטלה בהסכמה. טענה זו מהווה טענת הגנה לכאורה הראויה להתברר, בפרט משלא הבהיר המשיב את נסיבות קבלת השיק והתמורה שמסר. הטענה לקושי כלכלי אינה נשקלת כטעם להפקדה במסגרת זו.

לפיכך ומכוח סמכותי בתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני נותנת למבקש רשות להתגונן והתצהיר ישמש כתב הגנה.

8.אני מורה להעביר התביעה לפסים של סדר דין מהיר, לאור גובה הסכום הנתבע.

9.אני מורה למשיב לשלם הפרש אגרה על פי התקנות, לאור מתן הרשות להתגונן, אם קיים הפרש כזה, בתוך 30 יום מהיום, אחרת תמחק התביעה.

הליכי ההוצל"פ מעוכבים.

להעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אב תש"ע, 28 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: